בזמן שנשאר בין הסבר להסבר היית נכנס מהר
למקלחת ומוחה קישוטים של הערב הקודם וחופף
ומסרק ומתיז טיפות כמו שאתה אוהב. והיינו
כמו שתי רכבות מהירות בשיעור חשבון
שיוצאות מתל-אביב וחיפה וצריכות להספיק
ומתי יפגשו ומה יעשו ואולי יראו סרט.
המחשבות המבולגנות שלי.

אמיל גרינצוויג שם ים שערים בשמונים
וארבע. זה היה קצת לפני שעברנו דירה, אולי
בחורף, הגיוני שבחורף. ההורים שלי כמו
תמיד לא היו בבית ואני ומי שהיה אז החבר
הכי טוב שלי, אדר, היינו עסוקים בטורניר
מתמשך של מה שהיום אני יכול לקרוא לו
כדוריד ביתי.

רצתה להרגיש את המים עוטפים את כולה,
מלטפים אותה, עושים איתה אהבה. עכשיו שחתה
בכל כוחה. תמיד אהבה את החיים המהירים, את
ההתרגשות שבסכנה. וכעת שטפו המים לצידה,
עוברים מצווארה, דרך שדיה, מלטפים את בטנה
ואת ערוותה, חודרים ומקררים את כל המקומות
החמים.